החלטה בתיק ת"א 1775-01-13

הנתבעים הגישו בקשה להעברת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ בשל חוסר סמכות עניינית ומקומית.

עניינה של התביעה נשוא הבקשה שבפניי הינה בקשת התובעת, גב' עירית ליבנה, (להלן: " המשיבה "), להצהיר כי היא בעלת מלוא הזכויות במשק 55 בכפר יחזקאל לרבות מלוא זכות החכירה מקרן קיימת לישראל בשלמות חלקה 150 בגוש 23086 באדמות המ"א גלבוע (להלן: " המקרקעין "); ליתן צו עשה המורה לרשם המקרקעין בנצרת למחוק את רישום המנוחה כבעלת זכות שכירות בנכס הרשומה לפי שטר 01572/1162 מיום 09/10/05 ולרשום במקומה אותה כבעלת הזכות, זאת בכפוף לתשלום אגרה ולהמצאת אישורי מיסים כנדרש בלשכת רישום המקרקעין; לחייב את המבקשים לשלם לה הוצאות משפט, לרבות אגרה, וכן שכ"ט עו"ד בצירוף הצמדה וריבית כחוק; ליתן לה כל סעד אחר שיראה לבית המשפט הולם ו/או משלים את נסיבות העניין.

נימוקי הבקשה:

המבקשים טענו כי המבקשת 1, שהינה אחותה של המשיבה, הינה היורשת היחידה של אמם, המנוחה, על פי צוואתה שקויימה על ידי הרשם לענייני ירושה ביום 01/04/01. לטענתם, מכתב התביעה עולה כי הסכסוך בין הצדדים הינו סכסוך בענייני משפחה כאמור בסעיפים 1 ו-3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: " החוק "), בהיותו סכסוך בין בני משפחה. לפיכך, הסמכות העניינית לדון בתביעה מסורה לבית המשפט לענייני משפחה ולא לבית משפט זה. על כן, לטענתם, יש להעביר את התיק לטיפולו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, שלו הסמכות המקומית לדון בעניין בשים לב למקום מושבה של המבקשת, ביבנה.

טענות המשיבה:

המשיבה טענה כי יש לדחות את הבקשה, כיוון שלבית משפט זה נתונה סמכות עניינית ומקומית לדון בתובענה. לטענתה, נתונה לבית משפט זה הסמכות העניינית לדון בתובענה מכח היות הסעד העיקרי אכיפת הסכם העברת זכות חכירה במקרקעין ובשל ההלכה שנקבעה ב-רע"א 6558/99 חבס נ' חבס , פ"ד נד(4)337 ובע"א 1662/99 חיים נ' חיים , פ"ד נו(6)295, שכן הגם שמדובר בסכסוך בין בני משפחה, אין מדובר כאן בסכסוך בתוך המשפחה, אלא בסכסוך נקודתי בלבד בין בני משפחה. כמו כן, לטענתה, נתונה לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה בשל מיקום המקרקעין נשוא התביעה בכפר יחזקאל, שבתחום סמכותו המקומית של בית המשפט.

המשיבה טענה כי לא מדובר בענייננו בסכסוך בענייני משפחה וכי נפסק שלא כל סכסוך בין בני משפחה ידון בפני בית המשפט לענייני משפחה וכאשר התרומה המשפחתית אינה משמעותית לסכסוך, מן הראוי שהוא ייפתר בבתי המשפט האזרחיים המתמחים בכך.

המשיבה טענה כי מוקד הסכסוך הוא סוגיית הזכויות במקרקעין במשק בכפר יחזקאל ואין לו כל היבט משפחתי, לפיכך יש לסווגו לבית המשפט האזרחי ולא לבית המשפט לענייני משפחה, כאשר בית המשפט המחוזי הוא המומחה בסוג זה של סכסוכים בעניין זכויות חכירה במקרקעין.

המשיבה טענה כי לא קדמו להגשת תביעה זו הליכים משפחתיים אחרים כלשהם ואין כל סכסוך משפחתי קודם אשר תרם תרומה משמעותית לגיבוש העילה ולמעשה הסכסוך המתואר בכתב התביעה הוא המחלוקת היחידה שבגינה הוגשה התביעה.

לחילופין, לטענת המשיבה, ככל שבית המשפט יקבע כי הסמכות העניינית נתונה לבית משפט לענייני משפחה, אזי יש להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, שכן המקרקעין שהינם לב הסכסוך מצויים בכפר יחזקאל שבתחום הסמכות המקומית של מחוז נצרת וזה גם היה מקום מושבה של המנוחה שעזבונה נתבע,  ואף העדים הצפויים חיים באזור זה. על כן, מירב הזיקות הינן למחוז נצרת ואין כל מקום להעביר את התיק לראשון לציון, דבר שיכביד ויסרבל את ניהול התביעה.

תשובת המבקשות:

המבקשות טענו כי המבקשת 1 והמשיבה הן אחיות מאם אחת ואבות שונים. בשנת 1988 ביקשה המנוחה לחלק את רכושה בין האחיות ועשתה הסכם למכירת המשק (שלא היה ניתן לחלוקה) למשיבה כנגד התחייבויות שונות שקיבלה עליה המשיבה, ובכללן התחייבות לכיסוי הוצאות המחייה והקיום של המנוחה ואילו למשיבה 1 הורישה המנוחה את שאר רכושה בצוואה שעשתה.

לטענתן, המשיבה לא עמדה בהתחייבויותיה הכספיות לאם ובשל כך לא ירשה ולו שקל בודד אחד. כמו כן, התגלה למבקשת 1 בדיעבד כי המשיבה ובעלה הפעילו לחץ ואיומים על המנוחה כדי שתעביר להם את המשק.

המבקשות טענו כי בענייננו מתקיימים התנאים המקנים את הסמכות העניינית לבית המשפט לענייני משפחה, שכן מדובר בסכסוך שהינו תובענה אזרחית שעילתה בין בני משפחה, אשר מקורו במערכת היחסים בתוך המשפחה ולא מעורבים בו גורמים שמחוץ למשפחה והסמכות אינה מוגבלת לא בשווי התביעה ולא בנושאה. לפיכך, לטענתן, אין סמכות לבית משפט זה ויש להורות על העברת הדיון לבית המשפט המוסמך.

דיון:

סעיף 3(א) לחוק תוחם את סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה וקובע כי " עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה". " עניני משפחה" מוגדרים בסעיף 1 לחוק, ולפיו משתרעת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, בין השאר, גם על תובענה אזרחית "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" יהא נושאה או שוויה אשר יהא.

בחינת הדיבור "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" מצביעה על שני מרכיבים של תנאי זה. המרכיב האחד עניינו "עילת" הסכסוך. המרכיב השני עניינו הדרישה שהעילה תהא "סכסוך בתוך המשפחה". הדיבור "עילה" בהקשר זה משמעותו קיומו של קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי. תובענה אזרחית עילתה בסכסוך בתוך המשפחה אם סיבת הסכסוך או מקורו הוא ביחסי המשפחה. רק פירוש זה מגשים את התכלית המונחת ביסוד הוראת החוק. (ר' רע"א 6558/99 נחום חבס נ' דין חבס , פ"ד נד(4)337, 343-345 (להלן: " פס"ד חבס "))

נפסק כי אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. נמצא, כי מחד גיסא לא די בקשר רחוק וזניח. מאידך גיסא לא נדרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה הוא הסכסוך המשפחתי. גישה זו מתבקשת מהתכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר נועדה לרכז בבית משפט אחד - הוא בית המשפט לענייני משפחה - את הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו, תוך ניסיון לפתור אותו בכלים המיוחדים שהוענקו לבית המשפט לענייני משפחה. ריכוז זה מוצדק הוא, רק אם הסכסוך המשפחתי מונח בתשתיתן של תביעות אזרחיות המוגשות לבתי משפט שונים. אין כל צידוק בריכוז זה אם האופי המשפחתי של הסכסוך אינו בעל תרומה משמעותית. במצב דברים זה, לא נדרשת מומחיותו של בית המשפט למשפחה. נהפוך הוא: מן הראוי הוא שהסכסוך בין בני המשפחה ייפתר באופן בו נפתרו סכסוכים אזרחיים בדרך כלל, כלומר, בבתי המשפט האזרחיים המתמחים בכך. (ר' פס"ד חבס, עמ' 344-345)

מלאכת הסיווג האמורה מצריכה, על פי טיבה, בירור נתונים עובדתיים בעלי אופי אובייקטיבי וסובייקטיבי. יש לבחון נתונים אובייקטיביים העומדים ברקע הסכסוך המשפחתי כמו, למשל, משך הזמן בו מתקיים הסכסוך, האם שותפים לו רק בני משפחה או גם זרים, האם הסכסוך מתייחס לעניין נקודתי או מתפרש על כלל היחסים בין הצדדים, והאם, בראייה כוללת, מדובר במערכת יחסים בעלת אופי כזה המצריכה ומצדיקה כי גורמים מקצועיים העומדים לרשות בית המשפט למשפחה, לרבות גורמים לבר-משפטיים, יסייעו לפתרון כולל של המשבר המשפחתי. בצד הנתונים האובייקטיביים, ישנה חשיבות גם לפן הסובייקטיבי הבוחן את התייחסות הצדדים עצמם לסכסוך שביניהם - האם כסכסוך בעל אופי משפחתי או כמחלוקת שעיקרה אזרחי, אשר פתרונה אמור להימצא במסגרת הכרעה אזרחית רגילה. (ר' ע"א 1662/99 חזקיהו חיים נ' אליהו חיים , פ"ד נו(6)295, 308-309 (להלן: " פס"ד חיים "))